בקונצרט האחרון של "קולות הרנסנס תל-אביב" בניצוח אלון ובר ביצענו שלושה פרקים מהיצירה "קהלת", שניים מתוכם בבכורה עולמית. שלושת הפרקים שבוצעו הם החמישי, שישי ושביעי ביצירה, לפי פס' ה'-ז' בפרק י"א בספר קהלת:
כאשר אינך יודע
בבוקר זרע את זרעך
ומתוק האור
הקונצרט בוצע במבשרת ציון, 10 ביוני 2019
מעט על פרקי היצירה שבוצעו:
"כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה-דֶּרֶךְ הָרוּחַ, כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה" (רמז לפלא ההריון), "כָּכָה, לֹא תֵדַע אֶת-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, אֶת-הַכֹּל" אומר פסוק ה' המולחן בבי-מודאליות: יוני והיפוך הראי שלו פריגי. בדומה לפסוק ב' גם כאן מוטיב אי-הידיעה מופיע באוסטינטו, הפעם במקצב חמישה-רבעים, בסגנון שהוא כמעט אתני-ישראלי.
פסוק ו' לא מרפה מההתמודדות עם אי-הוודאות בעולם החקלאי, ומחזק את ההמלצות מהפסוקים הקודמים לזרוע גם ביום וגם בלילה כי אין לדעת מי מהגידולים ייצלח: "בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת-זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל-תַּנַּח יָדֶךָ: כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר, הֲזֶה אוֹ-זֶה, וְאִם-שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טוֹבִים". הלחן הוא מעין ואריאציה על הלחן של פסוק ב' ובכך החזרה הרעיונית הטקסטואלית מובעת גם באמצעות המוסיקה.
"וּמָתוֹק, הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם, לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ", לאחר הדאגות מזכיר לנו פסוק ז' שהחיים (האור) טובים! ומה יותר טבעי לאופטימיות הזו כמו ריקוד איכרים, טרנטלה בשש שמיניות, ובמודוס דורי.